על מנת שהאבטלה לא תיחרט בזיכרוננו כתקופה מסויטת, תעורר פחדים עכשוויים ועתידיים ותגרום לסבל עז גם לבני המשפחה ולחברים, עלינו לגלות ריסון, משמעת עצמית. ריסון משמעותו לא לתת ל"ברירת המחדל" הקושרת תקופת אבטלה ב"בעיה", להשתלט עלינו. תקופת האבטלה היא בעצם הזדמנות לנוח, לטפח את סביבת המגורים, לטפח זוגיות, לבלות עם הילדים, לקרוא ספרים, לראות סדרות וסרטים, לארח חברים, להשקיע זמן בתחביב שנטשנו, ובעיקר - להירגע. אם בתקופה רגילה מאיימת עלינו סכנת נזקיו הרגשיים, משפחתיים וגופניים של ה"סטרס", הרי שכעת ניתנה לנו במתנה ההזדמנות לערוך בקרת נזקים ולהירגע.
כן, אני יודעת - יש פחדים קיומיים עצומים בתקופת אבטלה, הגורמים למתח, ואין תקציב לחופש ולתרבות פנאי יקרה. אני לא מתעלמת להם, אלא מציעה אלטרנטיבה: לבחור להרגיש טוב!
איך עושים את זה?
1. לקבל את הבלתי ניתן לשינוי: הזמן הפנוי הוא נתון. התעסקות במשמעויות השליליות שלו, הינה התעסקות דמיונית שאינה קשורה לזמן עצמו ואינה משרתת את מטרותינו. בכל פעם שעולה מחשבה שלילית - "לדחוף" אותה החוצה בעזרת עשייה או מחשבה חיובית. לשם כך עלינו להכין את התרחיש מראש: להכין את המשפט, ה"מנטרה" עליה נחזור באובססיביות שאינו פחותה כמובן מזו של ההתעסקות במחשבה השלילית, בכל פעם שזו מזמינה עצמה לראשינו. לצד המשפט החיובי, ניתן להכין מעשה: לצפות בקומדיה או סדרה קומית שמצחיקה אותנו, עיסוק יצרני כלשהו וכיו"ב. להפוך כל אנרגיה מחשבתית שלילית לאנרגיה מעשית ואפקטיבית. לאט לאט זה יבוא לנו טבעי - הרגל הופך לטבע שני.
2. להכין "רשימת עינוגים: 5 הספרים שלא היה לנו זמן לקרוא, 5 סוגי הבילוי (מלשתות בירה על שפת הים בשקיעה, דרך מרתון סרטים בסינימטק ועד טיול בטבע) ו- 5 המטלות שכבר הרבה זמן רצינו לבצע (סידור ארונות, תיקון הברז המטפטף או צביעת חדר הילדים), התחביב שלא היה לי זמן לעסוק בו. תלו את הרשימה על המקרר ולדאוג לבצי מדי יום לפחות משהו מתוכה: חצי שעה קריאה שקטה מבלי שיפריעו לנו, בילוי אחד וכיו"ב.
3. להכין תקציב! האבטלה הכפויה היא הזדמנות עבורנו לחדד ולייעל את עולמינו הפיננסי, להתבגר כלכלית. הסיפוק הוא עצום, וכפול: גם הצלחנו "לייצר כסף" בזמן משבר, בכך שאנחנו מזהים הוצאות מיותרות ומוותרים עליהן, וגם קבלנו תחושה של שליטה בחיינו, שקצת הולכת לאיבוד כשאנחנו שרויים בחרדת-הפרנסה. אחת השאלות החשובות שעלינו לשאול את עצמינו, אל מול סעיפי הוצאה שונים, היא "מה אהיה בלי ההוצאה / הרכישה הזו"? ברוב המקרים - אותו דבר, רק עם קצת יותר כסף ביד, לשימושים חיוניים יותר ולהוצאה על פנאי. ניתן גם לשתף את הילדים בתהליך (כבר מגיל 4-5), לבקש שיערכו רשימה של הוצאותיהם במשך כמה ימים ולבדוק איתם כמה מ- 1-10 נהנו ממה שקנו ואם יחסכו קנייה דומה - למה ישמש הכסף? תהליך מרתק שיש בו גם חינוך, גם הווי משפחתי וגם כייף.
4. מתן עדיפות לחיפוש עבודה: מתן עדיפות זו - אין פרושה התעסקות אובססיבית בחיפוש עבודה על חשבון עיסוקים אחרים, חשובים לא פחות! עדיפות אמיתית היא הקצאת החלק ה"טוב" של היום - למשל: זה של אמצע הבוקר, כשמיטב השקט והעירנו לצידכם, לחיפוש עבודה, משלוח קורות חיים וראיונות. כמו כן, מתן עדיפות לראיון על פני פעולות אחרות - מבלי לוותר על הפעולות האחרות! טיפ חשוב נוסף, הוא לחגוג אחרי כל ראיון, במקום להתעסק ב"מה היה לא בסדר". זכרו: הזמן השלילי המדומיין בא תמיד על חשבון זמן עשייה והשתפרות. תתמקדו בשיפורים! תשאלו את עצמכם: "מהם שלושת הדברים שאני רוצה לעשות אחרת בראיון הבא", רשמו אותם ועברו למשהו אחר. בימים בהם אין ראיון עבודה, ולאחר ששלחתם את כל קורות החיים ונשאר "חלון" בזמן - נצלו אותו לעיסוק אחר, אל תשאירו מרווח של זמן לפחד הקיומי לבצבץ לו. אם וכאשר הוא מבצבץ בכל זאת - הזכירו לעצמכם שאתם בוטחים בעצמכם, בתהליך ובכך שבסוף תמצאו עבודה - ודלגו לעיסוק הבא.
5. להמשיך לנהל יומן! גם עיסוקי הפנאי, חיפוש העבודה והעיסוקים המשפחתיים שלכם/ן, ראויים לשיבוץ ביומן. אל תצאו משגרת הניהול העצמי, שכן היא זו שתאפשר לכם/ן להפיק את המיטב מהמצב.
6. תבשלו! אם בימים כתיקונם קשה להתמיד בשגרת ארוחת צהריים / ערב מסודרת ומשפחתית/זוגית, הרי שכאן קבלתם הזדמנות פז שאסור לכם/ן לפספס! זה הזמן ל"בונדינג" מהסוג הפשוט והזמין ביותר עם המשפחה, שכולכם/ן תזכרו בעתיד בגעגוע, ושיכנס לזיכרון המשפחתי שלכם/ן. מי שלא יודעים לבשל, הרי שחביתה וסלט זה גם טוב - וזה הזמן אף ללמוד מיומנות חדשה. האינטרנט מלא וגדוש במתכונים פשוטים וטעימים לכל המשפחה.
7. לפרקים - התפרקו: אחת לכמה ימים (מי יותר ומי פחות - אבל לא יותר מפעם בשבוע!) - הרשו לעצמכם לבכות, לחשוש, לשים את הראש על כתף תומכת ולגלות כמה אתם שבריריים ומלאי פחד מאי הוודאות ומהעתיד. תנו לעצמכם את הזכות והזמן הקצוב ל"ונטילציה הזו", סכמו אותה ב"מנטרה" מעודדת וחיובית ועברו למשהו אחר. במשך השבוע, כשעולים הפחדים הללו, אמרו להם לחכות למועד ההתפרקות השבועי...אל תתכחשו להם, רק נהלו אותם!
8. ארבע ההסכמות של דון מיגל רואיס, יכולות להוות עבורכם כלי עזר להתמודדות ולניצול התקופה להתפתחות אישית. על פי רואיס, אם תסכימו ביניכם לבין עצמכם על ההסכמות הללו, חייכם ישתפרו ;
א. טוהר המילה: עבורכם, מדובר לא רק בהימנעות מללכת רכיל או לדבר באופן שלילי על כל אדם שהוא, אלא גם הימנעות בשימוש במילים טעונות ושליליות לגבי מצבכם, אפילו אם הן רק עוברות לכם/ן בראש. חלופה "נקייה" כמו "יהיה בסדר", "אני אמצע עבודה", "העבודה המתאימה מחכה לי שם איפה שהו" וכיו"ב - מבנות לכם/ן אנרגיה פנימית וחוסן, שיסייעו לכם/ן גם להיראות ולהישמע טוב יותר בראיונות עבודה, ויגדילו את סיכוייכם/ן למצוא חן בעיני אחד/ת המעסיקים. החיים ביד הלשון.
ב. לא לקחת שום דבר באופן אישי: גם לא שאלות של דורשי טובתכם/ן (נו, מצאת משהו?), גם לא דחיות בראיונות או ראיון לא מוצלח, גם לא הבטחות שהופרו, כלום. להזכיר לעצמכם שמדובר במוטיבציה ומניעים של האחר, ולהמשיך הלאה.
ג. לא להניח הנחות: הנחת הנחות ("אם המראיין כיווץ את הגבות והפסיק לשאול שאלות, משמע שלא מצאתי חן בעיניו" , "אם בן/בת זוגי התפרצ/ה עלי, משמע שהזוגיות בסכנה בגלל האבטלה הזו" - וכיו"ב) היא מתכון בטוח להרגשה רעה. אז בשביל מה זה טוב? תתמקדו ב"כאן ועכשיו" ובפרשנות עכשווית ופשוטה, עניינית, של האירועים. המראיין שכיווץ את גבותיו, פשוט כיווץ את גבותיו, ולבן/בת זוגי יש את הזכות, בזוגיות נורמטיבית, להתפרץ מדי פעם. יאללה - למעשה האפקטיבי הבא!
ד. לעשות תמיד כמיטב יכולתי: זה כולל את האפשרות לשאול את עצמי באופן ענייני ביותר, בדיעבד, האם היה משהו נוסף שיכולתי לעשות בנתוני אותו הרגע? בזה האופן, אנו מייצרים עקומת למידה שמלמדת אותנו שגבולות "מיטב יכולתי" ניתנים למתיחה, ומגדילים בכך את האפקטיביות והמעורבות שלנו בחיים של עצמינו.
לסיכום, זכרו: ניתנה לכם/ן כאן מתנה מהיקום. אין מתנות חינם: מחירה של זו הוא האבטלה עצמה. אולם יש בה גם ערכים רבים. ככל שתפתחו יחס חיובי ופורה יותר אל ההווה הבלתי מועסק שלכם/ן, כך תוכלו להסתייע בו יותר ויותר על מנת למנף את עתידכם.
לחגוג את הרגע - דורש משמעת עצמית, רצון וביצוע, שחשוב לנתב אליהם את כל אותה אנרגיה, שבאופן טיפוסי אנו משתמשים בהם מבלי דעת על מנת להרוס את הרגע.
יש לכם/ן רגע יקר ערך ובר חלוף בידיים - אל תהרסו אותו!
